לאחרונה קיבלתי פניות רבות של בעלי עסקים בעקבות התקנות החדשות המחייבות הנגשה של אתרי אינטרנט לשימושם של בעלי מוגבלויות. לאור זאת, החלטתי לנסות להבהיר את הסוגיות המרכזית העולות מתקנות אלו:
המודעות לחשיבותו של נושא הנגישות התעצמה בשנים האחרונות. מדובר במגמה להתאים את מגוון שירותים ומקומות ציבוריים לשימושים של אנשים בעלי מוגבלויות שונות כגון נכות, לקות ראייה, לקות שמיעה ועוד. בשנת 1998 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, כאשר במסגרת תיקון החוק בשנת 2005 הוסף פרק שלם בנושא הנגישות, ובעקבותיו פורסמו תקנות רבות שנועדו להנגיש לאנשים עם מוגבלויות את שירותי התחבורה הציבורית, אתרים ומקומות ציבוריים, מוסדות לימוד, שירותים ציבוריים, תשתיות ושירותי תקשורת. על פי החוק, הפרתן של תקנות אלו עלול לגרור קנסות וצווי סגירה, ואף לשמש כעילת תביעה בתובענות ייצוגיות כפי שנקבע בתוספת השנייה לחוק תובענות הייצוגיות.
כעת, תקנות חדשות שנכנסו לתוקף ב- 25.10.13 מחייבות גם את הנגשתם של אתרי האינטרנט המעניקים שירות או מידע לציבור. תקנות אלו באות על רקע ההבנה שרשת האינטרנט הפכה להיות מרכיב דומיננטי בתחום אספקת שירותים ומידע, ובמצב הנוכחי אנשים עם מוגבלויות שמהווים כ- 20% מהאוכלוסייה מתקשים לגלוש ברשת האינטרנט ולנצל את משאביה. התקנות מפרטות את דרישות ההנגשה ומחייבות את ביצוע ההתאמות למוגבלויות לפי מדריכי הנגישות של גוף התקינה הבינלאומי. [ניתן למצוא הנחיות מפורטות באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה]. בעלי אתרים שלא יעמדו בתקנות אלו עלולים להיקנס בסכום של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
מי חייב בביצוע ההתאמות?
דרישת ההנגשה חלה רק לגבי אתרים המספקים שירותי ציבורי או מידע על שירות ציבורי באמצעות האינטרנט עבור כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו. אין מדובר רק בשירות המסופק ע"י רשות ציבורית, אלא גם בשירותים המהווים "שירות ציבורי" כהדרתו בחוק– שירותי בריאות, בידור, חינוך, השכלה, פנאי, תרבות, רווחה, ספורט, תיירות, תחבורה, הארחה, מסחר, דת, אנרגיה, בזק, ושירותים פיננסיים. מדובר בקבוצה רחבה מאוד של שירותים ובשלב זה עדיין לא ברור לגמרי אילו אתרים יחויבו בתקנות ההנגשה ויהיה צורך בפרשנות נרחבת לעניין אופי השירות הניתן על ידי אתר.
עם זאת, התאמת הנגישות של אתרים חלה רק על מי שממילא חוק הנגישות חל עליו, ולפיכך, כל נותן שירות באינטרנט צריך לבחון את תחולת התקנות והחוק על עיסוקיו, בהתחשב בסוג השירות, מיהות נותן השירות ואישיותו המשפטית, היקף הפעילות וכיו"ב, נסיבות אשר מחילות או פוטרות אותו מהוראות החוק או מחלקן, וכן, עליו להתייחס להוראות הפטור המלא או החלקי החלות בחוק, בנסיבות כאלו או אחרות.
גם בפייסבוק?
התקנות מתייחסות במפורש לשירות הניתן באמצעות הרשת החברתית [פייסבוק וטוויטר]. בעלי עסקים אשר נותנים שירות לציבור דרך הרשת החברתית, יצטרכו להשתמש באפשרויות הנגישות שמספקת הרשת החברתית [כמו ניגודיות הצבעים] על מנת שלא יהיו חשופים לתביעה. כמובן שבעלי 'פרופיל' פייסבוק פרטי שאינו מעניק שירות ציבורי אינו חייב בהתאמות אלו.
מה המועד האחרון להתאמת האתר?
התקנות מבחינות בין אתרים קיימים לבין אתרים חדשים. שירותי האינטרנט הקיימים יחויבו להשלים את ההתאמות תוך 36 חודשים ממועד כניסת התקנות לתוקף, כלומר עד ה- 25.10.2016. לעומת זאת שירות אינטרנט שניתן באתר חדש, או הוספת יישומים ועמודים לאתר שכבר ביצע את ההתאמות, יחויבו בהתאמת הנגישות עד מועד פתיחת האתר או הוספת היישומים/עמודים. אתרי האינטרנט שישלימו את ההתאמות יציינו במקום בולט לעין עובדה זו. במידה והתאמת הנגישות או חלק ממנה איננה אפשרית בשל מגבלות טכנולוגיות, יהא בעל האתר חייב לפנות למורשה הנגישות לקבל אישורו לכך [בהתאם לחוות דעת של איש מקצוע], ורק לאחר מכן יהיה בעל האתר פטור.
"תגובות הגולשים"
ניתן למצוא תגובות רבות המברכות את היוזמה. הנגשת האתרים מקדמת את השוויון של בעלי המוגבלויות ואף עשויה להגדיל את נפח הפעילות העסקית של עסקים רבים, שחלקם מפסידים לקוחות בשל חוסר נגישות השירות. מנגד, התעוררו קולות מחאה רבים נגד התקנות שטוענים שהתקנות יפגעו בצמיחת האינטרנט בשל החשש של בעלי עסקים קטנים מקנסות ושהחיוב להנגשה יוביל לעליית מחירי האינטרנט בישראל. בינתיים, על מנת לסייע לבעלי אתרים, איגוד האינטרנט פרסם מרכז מידע באינטרנט ובטלפון וכן פרסם מדריכים המסבירים בפירוט את הדרישות..
