שם מסחרי, לוגו וסלוגן הם סימני מסחר. השימוש בהם על ידי הבעלים שלהם מוגן בחוק מפני שימוש של אחרים לצורך מניעת הטעייה ציבורית, בלבול הצרכנים וגניבת עין. כיום אנו עדים לתופעה של הפרת סימני מסחר חדשות לבקרים, ובתי המשפט נאלצים להתמודד עם מקרים רבים בתחום.
לאחרונה, דן ביהמ"ש המחוזי בתל אביב-יפו במקרה של הפרת סימן מסחר של חברת הקוסמטיקה הגדולה "רונית רפאל". קןסמטיקאית בעלת עסק קטן בשם רונית רפאל, עשתה שימוש אף היא בשם האמור, ובית המשפט נדרש לשאלה האם השימוש שעשתה הנתבעת בשמה, עולה כדי הפרה של סימני מסחר של החברה.
סיפור המקרה
פסק הדין עוסק בשתי נשים בעלות שם פרטי ושם משפחה זהה – "רונית רפאל". שתי הנשים הללו עוסקות באותו תחום עיסוק המציע שירותי יופי וקוסמטיקה לציבור הרחב. שתי הנשים עשו שימוש בשמן לטובת הרישום לסימן המסחר. התובעת חברת רונית רפאל בבעלותה של רונית רפאל לייטסדורף, מחזיקה בבעלותה רשת מובילה ומוכרת בעלת מוניטין חזק עם ותק של 25 שנים בתחום, וסניפים רבים ברחבי העולם, ולעומתה, הנתבעת בעלת עסק צעיר אשר החל דרכו בשנת 2008. טענותיה של התובעת הושתתו על מספר רב של עילות, כגון הפרת סימן מסחר רשום וסימן מוּכּר היטב, גניבת עין, התעשרות שלא כדין ועוד. כנגדה, טענה הנתבעת כי קיים שוני מהותי בין סוגי העסקים שכן שירותיה של התובעת הינם נרחבים ומתקדמים, לעומת שירותיה הבסיסיים של הנתבעת. כמו כן, טענה כי גם אם השימוש בשמה לסימן המסחר הפר את הסימנים שבבעלות התובעת, עדיין עומדת לה הגנה שכן רשאית היא לעשות שימוש בשמה היא.
משמעויותיה של פקודת סימני מסחר
פקודת סימני המסחר קובעת בסעיף 46 בה כי בעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם ומי שיעשה שימוש בסימן מסחר זה, ייחשב למפר סימן המסחר ויהיה צפוי לסנקציות הקבועות בחוק, לרבות פיצויים. הגדרת החוק קובעת מספר נסיבות שעולות כדי הפרה של סימן מסחר. הנסיבה הרלוונטית ביותר במקרה דנן היא הנסיבה של שימוש בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, במסגרת תחום עיסוק זהה.
אולם, ס' 47 לפקודה, מציין סייג לפיו, אין מניעה כי אדם ישתמש שימוש אמת בשמו ולמרות סימן המסחר הרשום. הסייג הזה נועד למנוע משני אנשים בעלי אותו שם, מלעסוק בתום לב בעיסוקים שלהם, ולמנוע מריבות סרק ביניהם שרק יפגעו בעסקיהם. אם כן, האם אין הגנה לגב' רונית רפאל בעלת העסק הקטן, האם אסור לה לעשות שימוש בשם שנתנו לה הוריה?
החלטת ביהמ"ש במקרה המדובר
ביהמ"ש קבע כי הדין האמור בס' 47 פורש בעבר בפסיקה, ונקבע כי הזכות של אדם לשימוש אמת בשמו הפרטי איננה מוחלטת אלא יחסית. באיזון האנטרסים הרלוונטי יש להביא בחשבון את ההגנה על סימן המסחר וכן את הזכות הבסיסית שעומדת לצידו של האדם לעשות שימוש בשמו. כמו כן, יש להביא בחשבון את האינטרס הציבורי ואת החתירה למיגור הסיכויים שצרכנים יהפכו לקורבנות של הטעייה ציבורית. לאור חשיבותם העליונה של הערכים אשר עלולים להפגע מהלגיטימציה שמקנה ס' 47 לשימוש האדם בשמו, נקבע כי זכות זו מותנית בכך שהשימוש שיעשה בה יהיהבתום לב. לצורך בחינה זו קיימים מבחני עזר רבים כגון: "מבחן המראה והצליל", "מבחן סוג הסחורות והשירותים", "מבחן חוג הלקוחות" ו"מבחן יתר הנסיבות", שהם מבחנים של הנסיבות של כל מקרה ומקרה שמהם אמור השופט להחליט האם נעשו בתום לב או מתוך כוונה להטעות את הצרכנים וליהנות מהמוניטין של האחר. במקרה דנן, הנתבעת והתובעת נותנות שירותים עסקיים זהים בתחום היופי והקוסמטיקה ולמעשה ההבדל היחיד ביניהן מושתת על גודלם והיקפם של העסקים. עובדה זו, בשילוב עם העובדה כי היה ביכולתה של הנתבעת להשתמש בשמה הפרטי בלבד ללא ציון שם המשפחה, והיא בחרה כן לעשות שימוש בשם המשפחה, מהוות בעיני ביהמ"ש "מתכון" קלאסי לרכיבתההמודעת של הנתבעת על המוניטין אותו צברה התובעת במסגרת עסקיה.
אנו מאחלים ללקוחותינו עסקים פוריים והוגנים.
