החל מ- 1/9/2010 ניתן להגיש בישראל בקשה בין לאומית לסימן מסחר אשר תקנה הגנה לסימן מסחר ב-85 מדינות בו זמנית. כבר ביוני 2010 חתמה ישראל על פרוטוקול מדריד והצטרפה לחברות בפרוטוקול תחת ארגונו של ה- WIPO.
מהו סימן מסחר?
סימן מסחר הוא סמל, סימן, שם או ציור המשמשים חברה או אדם פרטי לצורכי מסחר. סימן זה יכול להיות שם המוצר, שם המותג, לוגו (סמליל), ועוד. בעלות בסימן מסחר של אדם או חברה מונעת את השימוש בו על ידי אחרים ונותנת לו בלעדיות בהם. מטרת ההגבלה על השימוש בסימן המסחר היא לאפשר לעוסק לבנות לעצמו מוניטין ולבדל את עצמו ואת עסקו ממתחרים ומעסקיהם ולקדם על ידי כך את פעילותו המסחרית. עוד נותן סימן המסחר זיהוי של הטובין או השירותים שנותן בעל הסימן עם הסימן עצמו ובכך יוצר הכרה של המוצר או השירות בקרב ציבור הצרכנים.
מנגנון רישום סמני המסחר הבין לאומיים מנוהל על ידיWorld Intellectual Property Organization -WIPO, "ארגון הקניין הרוחני הבין לאומי" אשר הוקם ב-1967. ארגון זה הינו זרוע של האומות המאוחדות האמון על פיתוח השוויון והנגישות לקניין רוחני על מנת לתגמל יצירתיות וחדשנות אשר תורמת לפיתוחו הכלכלי של העולם ובד בבד שומרת על האינטרס הציבורי בהגנה על הקניין הרוחני. WIPO אמון על הסכם מדריד מ-1891 ופרוטוקול מדריד מ-1989. ביוני 2010 חתמה ישראל על פרוטוקול מדריד, בעקבותיו תוקנה פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 והותקנו תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007 אשר נכנסו לתוקף בתחילת החודש.
החידוש שבהצטרפות
סימן המסחר נהנה מהגנה גיאוגרפית ומקבל את ההגנה בגבולות המדינה בה נרשם. כתוצאה מכך, היה מוטל על המבקש לרשום סימן מסחר הנטל לרשום את הסימן בכל מדינה בה שאף לקבל הגנה. נטל זה בא לידי ביטוי בבירוקרטיה מסורבלת הכרוכה בהגשת בקשת רישום בכל מדינה בנפרד, הכוללת טיפול משפטי וכן תשלום אגרות לרשויות בגין בקשת הרישום.
מאז תחילת החודש, אזרח ישראלי, תושב ישראל או מי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל, שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל כסימן מסחר או שהוא הבעל הרשום של סימן מסחר כזה, המבקש להגיש בקשה בין לאומית לסימן מסחר, יעשה זאת באמצעות רשם סימנים המסחריים בישראל המעביר אותה לארגון WIPO שבתורו דואג להעבירה לכל המדינות בהן התבקשה ההגנה.
לכל מדינה שביחס אליה התבקש רישום הסימן קיימת הזכות לסרב לרשום את הסימן במגבלות הזמנים הקבועים בהסכם ובפרוטוקול כאשר אי שליחת הודעת סירוב בתוך מגבלת הזמן משמעותה שהסימן נרשם.
במשך 5 שנים מתאריך הרישום קיימת תלות בין סימן המסחר הבין לאומי לבין הסימן או הבקשה בארץ המקור, עליה הוא נסמך. ביטול סימן המקור במהלך תקופה זו מסיבה כלשהיא עלולה להביא לביטול כולל של הסימן הבינלאומי. לאחר חמש שנים הופך הסימן הבין לאומי לעצמאי, ללא תלות בסימן המקור. תוקף רישום בינלאומי הוא 10 שנים, וניתן לחדשו אחת ל-10 שנים עם תשלום אגרת חידוש.
על פי פרוטוקול מדריד רשם סימני המסחר בארץ ישמש משרד מוצא לבקשות לרישום סימנים בינלאומיים ולהעברתם ל-WIPO. במקביל משמש רשם סמני המסחר כמשרד מקבל ומחויב לרשום גם בקשות בין לאומיות שהוגשו במדינות אחרות החברות בהסכם.
המשמעות
חתימתה של ישראל על פרוטוקול מדריד מאפשר לעוסק בישראל, אשר יש לו סימן מסחר רשום, את האפשרות להגיש בארץ בקשה אחת שתחול סימולטנית בכמה וכמה מדינות. יתרונות השיטה הן בראש ובראשונה בפשטותה, הגשת טופס אחד בשפה אחת ובתשלום אחד. יתרה מזאת, שיטת מדריד גורמת להוזלה משמעותית בהוצאות רישום הסימן וההגנה עליו שכן, ניתן לעשות זאת מבלי למנות מיופי כוח ויועצים משפטיים במדינות השונות, מבלי להגיש בקשות בכל מדינה ומדינה ומבלי לשלם אגרות, בכל אחת ממדינות היעד.
על פי יו"ר WIPO, הצטרפותה של ישראל לשיטת מדריד פותחת לעוסק הישראלי אפשרויות חדשות ויקרות ערך לייצוא ומינוף מותגים ישראלים בשווקים רבים וחדשים ברחבי העולם אשר טומנים בחובם הזדמנויות לצמיחה ושגשוג כלכלי. כמו כן, ההצטרפות תפתח את השוק הישראלי לחברות ומותגים בין לאומיים חדשים מחו"ל.
כמובן שכל האמור לעיל הוא כללי ויש לבחון את המטריה המשפטית החלה על קניינה הרוחני של כל חברה לגופה, עם זאת ראינו חשיבות בעדכונכם בדבר החידוש האמור ונקווה שמידע זה ישמש אתכם בעתיד.
