בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות יוצאת דופן בדיני החברות אשר באה לידי ביטוי בעיקר בתחום הממשל התאגידי – רגולציה של התנהלות פנימית של חברות – בעיקר חברות ציבוריות ובחברות פרטיות אשר הנפיקו אגרות חוב לציבור (להלן "חברת אג"ח"), המוחזקות על ידי בעלי מניות רבים מן הציבור, ויישור קו עם דיני חברות במדינות מפותחות אחרות ובראשון ארצות הברית. לאחרונה התקבלה הצעת חוק אשר קידמה את דיני החברות הישראלים צעד נוסף – בכל הנוגע לתגמול בכירים. בחברות ציבוריות חשובה השקיפות של התנהלות הדירקטוריון, על מנת למנוע התנהלות אשר תעדיף את טובת הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה על טובתה של החברה עצמה. עד היום קבע חוק החברות תשנ"ט – 1999, כי וועדת הביקורת הכוללת דירקטורים מן הציבור, אשר אינם מייצגים בעלי מניות או בעלי שליטה בחברה, תכריע בכל תגמול ושכר של בעל שליטה או נושא משרה או קרובי משפחה של אלה, ובעסקאות מיוחדות, בד בבד עם פיקוח על תחומים אחרים בהתנהלות החברה. בשל עליה לא סבירה בשכר הבכירים בעשור האחרון יחד עם ביקורת ציבורית נרחבת ועל מנת לשמור על ציבור המשקיעים מפני משוא פנים של בעלי שליטה והחלטות שאינן מקדמות את האינטרסים של החברה, הקימה הממשלה ועדה בראשותו של שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, על מנת להתמודד בצורה מדודה עם בעיית שכר הבכירים. בעקבות ממצאי הועדה תוקן חוק החברות וביום 12.12.12 נכנס לתוקפו תיקון מס' 20 לחוק בעניין שכר הבכירים בחברות ציבוריות. להלן נביא בפניכם את עיקרי התיקון:
הקמת ועדת תגמול
על הדירקטוריון בחברות ציבוריות או חברות אג"ח להקים ועדת תגמולים בת שלשה חברים לפחות. על מנת להבטיח את עצמאות שיקול דעתה, תורכב הועדה מכל הדירקטורים החיצוניים בחברה [שיהוו את רוב חבריה] ובראשה ישב דירקטור חיצוני, שאר החברים בה יהיו דירקטורים בחברה ובלבד שתגמולם יהיה זהה לזה של הדירקטורים החיצוניים ושיהיו כשירים לשבת בועדת הביקורת, משמע נטולי אינטרסים ובלתי תלויים ככל האפשר. תפקידיה של ועדת התגמול הם להמליץ לדירקטוריון החברה על מדיניות תגמול ראויה [כפי שיורחב בהמשך] לנושאי משרה ולחוות את דעתה בדבר המשך מדיניות זו אחת לשלוש שנים. בנוסף ועדת התגמול תתפוס את מקומה של ועדת הביקורת בעניין אישור עסקאות תגמול עם נושאי משרה, לרבות בעל שליטה בחברה, ויהיה ביכולתה אף לפטור את הדירקטוריון מאישור עסקת תגמול עם נושא משרה בכיר בפניהאסיפה הכללית.
קביעת מדיניות תגמול
התיקון קובע כי על דירקטוריון חברה ציבורית או חברת אג"ח לגבש, באמצעות ועדת התגמול, מדיניות תגמולים והעסקה לנושאי משרה בכירים בחברה ולפעול על פי קווי המתאר שגובשו. על מנת להבטיח את קידום צרכי החברה בראייה ארוכת טווח ואת תגמול נושאי המשרה בהתאם לכישוריהם ופעולותיהם בפועל, התיקון מתווה מספר שיקולים מרכזיים בגיבוש מדיניות התגמולים וביניהם: קידום מטרות החברה, תכנית העבודה שלה ומדיניותה בראייה ארוכת טווח, יצירת תמריצים ראויים לנושאי המשרה בחברה, בהתחשב בין השאר, במדיניות ניהול הסיכונים של החברה, גודל החברה ואופי פעילותה. אם תנאי כהונה והעסקה כוללים רכיבים משתנים – יש להבטיח כי אלה יקבעו בראייה ארוכת טווח ובשים לב לתרומתו של נושא המשרה להשגת יעדי החברה ולהשאת רווחיה, בהתאם לתפקידו. בנוסף קובע התיקון כי מדיניות התגמולים חייבת לכלול התייחסות להשכלתו כישוריו ומומחיותו של נושא המשרה, לתחומי אחריותו וליחס בין שכרו לשכר הממוצע והחציוני של כלל עובדי החברה לרבות עובדי קבלן. עוד קובע התיקון חובת בחינה של היחס בין הרכיבים המשתנים לרכיבים הקבועים בשכר ותקרה לשווי הרכיבים המשתנים, והפחתת שוויים של הרכיבים המשתנים או אף החזרתם על ידי נושא המשרה במקרים מסוימים. במדיניות התגמול על הדירקטוריון לקבוע תקרה למענקי הפרישה של בכירים תוך התייחסות לתקופת ותנאי הכהונה ולתרומתם של נושאי המשרה להצלחת החברה והשאת רווחיה.
אישור מדיניות תגמולים – עמדת בעלי מניות המיעוט
על מנת להתגבר על בעיית הנציג – הפער בין האינטרס של הדירקטור בטובת החברה מול חובתו כלפי בעל המניות או בעל השליטה אשר מינה אותו, המאפיינת חברות ציבוריות רבות בישראל קובע התיקון את אישור תנאי העסקה של דירקטור, מנכ"ל או נושא משרה אחר ואת המדיניות שגובשה באופן שבו לבעלי מניות המיעוט, היינו הציבור, משקל משמעותי בקבלת המדיניות. על הדירקטוריון להביא את המדיניות שגובשה ותנאי העסקה ספציפיים לאישור האסיפה הכללית, ואישורם כרוך בקבלתם על ידי רוב של בעלי מניות המיעוט או שסך קולות המתנגדים מקרב המיעוט לא יעלה על שני אחוזים מכלל בעלי זכויות הצבעה בחברה. הסדר זה רוכך בהצעת החוק על מנת לאפשר, במקרים מיוחדים, לדירקטוריון לסטות מן המדיניות או מהחלטת האסיפה הכללית על בסיס נימוקים מפורטים המניחים את הדעת, כדי לאפשר לדירקטוריון לשמר נושאי משרה מצטיינים ולגייס לשורות החברה נושאי משרה חדשים בעלי כישורים יוצאי דופן. החוק קובע חריג מיוחד בנוגע לפירמידות שליטה כדי למנוע ריכוזיות יתר. עסקאות עם בעל שליטה או קרובו נותרה כפי שהייתה אולם במקומה של ועדת הביקורת תבוא ועדת התגמולים ותנאי העסקה צריכים להימדד בהתאם למדיניות התגמולים שנקבעה.
לסיכום
בספר של הכלכלן פרופ' דן אריאלי, "לא רציונלי אבל לא נורא", נדון מחקרו של אריאלי המוכיח ששכר גבוה מביא לתמריץ להצלחה עד לגובה מסוים בלבד ולאחריו הוא מאט את ההצלחה ועובד בכוון ההפוך. כאן אנו רואים יישום בפועל של תוצאות המחקר בחקיקה הישראלית. נראה כי קביעת מדיניות תגמולים מאפשרת לחברה לכלכל את צעדיה על ידי בניית תגמול ראוי והוגן אשר יתמרץ את בעלי התפקידים לפעול לטובת החברה ולהשאת רווחיה תוך יצירת תלות שכרם בכך, לסייע לחברה לקדם את האינטרסים שלה ולהצעיד את דיני החברות הישראלים בבטחה קדימה.
