טוב אז כולנו צחקנו כשהשוו את עולם האייקונים והאימוג'ים שלנו לעולם ההירוגליפים במצריים.
כי השפה עשתה את כל הדרך והתפתחה מכמה תמונות בסיסיות לשפה עשירה ומלאה, ועושה חזרה את דרכה לאוסף מצומצם של ציורים לא מפותחים, אבל צחוק בצד יש לתופעה הזו כמה מחירים.
ראשית, בתור פריקית של שפה, אני חושבת שהמחיר הכבד ביותר הוא העובדה שהמגוון של המילים יורד בצורה משמעותית. במישור הספרותי – אי אפשר או קשה מאוד למצוא ציורים שהמשמעות שלהם היא מפורטת מדי או מסובכת להצגה בציור – כמו פושר, אגוז לוז, פומלה, חרדל דיז'ון, ערפילי בוקר…. ונצטרך להסתפק קר, חם, רוטב, פרי, אגוז, עננים.
מילים מופשטות בכלל יהיה קשה לצייר כמו חצוף, השראה, שלווה, חרדה, מרתק, מטושטש והכל יחזור להיות טוב או רע.
מעולם סופר מפותח בו יש איזה 20 מילים לסוגים שונים של קפה איטלקי, כמו שאפשר היה לראות במערכון הישן והמצויין של ארץ נהדרת (מרגול בבית קפה), אנחנו חוזרים לבסיס הכי בסיסי.
ככה כפתור הלייק יכול להביע כל אחת מהאפשרויות הבאות: טוב, סבבה, כן, שפיר, מעולה, מרגש, מהמם, משמח, מאושר, מוסכם, לגיטימי, אולי, נדבר, אחר כך, עזוב אותי….
אז מה הבעיה עם לקצר תהליכים ולהתקדם כבר? נכון, זה יעיל יותר, טוחן פחות את המוח אבל זה יוצר בעיות. כי אם לא נדייק במה שאנחנו אומרים לא תתקבל האמירה שלנו נכון ומדויק אצל הצד השני ויווצר קצר בתקשורת. נכון, עדיף לי שאמא שלי חושבת שאני מבסוטה מכל מה שהיא שולחת לי בווטסאפ ולפעמים הקצר בתקשורת הזה משרת אותי אבל במקרים אחרים הוא יכול להיות ממש משמעותי.
בת"ק 30823-08-16 דהן נ' שכרוף ואח' שפסק הדין שלו פורסם לאחרונה, נדון מקרה מסוג כזה. זוג ראה דירה להשכרה. לאחר דין ודברים שלחו ה"שוכרים" מסרון בזו הלשון "בוקר טוב (סמיילי) רוצים את הבית (אישה רוקדת, זוג רוקד, אצבעות בסימן וי, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה) רק צריך לשבת על הפרטים, מתי מאתים לכם?"
בתגובה להודעה הסיר המשכיר את הדירה מלוח המודעות באינטרנט. אלא שהשוכרים האמורים נעלמו. בתביעה בגין הנזקים שנגרמו לו ובגין חוסר תום לב במו"מ, טען כי דחה הצעות של שוכרים פוטנציאליים אחרים. השוכרים טענו כי לא התכוונו לשכור את הדירה וכי היו בה ליקויים רבים שהם דרשו תיקונם כתנאי לחתימה..
בית המשפט בחן האם נכרת הסכם שכירות מחייב בין הצדדים וקבע כי במקרה זה לא נכרת הסכם מחייב, אך השידורים האופטימיים שנשלחים בדמות אייקונים חגיגיים כמו שמפניה ריקודים וסמיילי מעידים על הכוונה של השולחים להמשיך במו"מ וגרמו למשכיר להסתמך על כך וגרמו לו נזקים.
דיני החוזים דנים כל העת בסיטואציות בהן הצדדים אינם פועלים בצורה מדוייקת, וחוק החוזים מאפשר השלמה של הסכמות הצדדים אשר לא הוכנסו בחוזה חתום ומסודר, על ידי הנוהג בתחום, על ידי פרשנות מילולית ומהנסיבות הכלליות של המקרה. בית המשפט מבין כי חלק מן ההשלמות שעליו לבצע בימים דיגיטליים אלה הוא באמצעות הנהוג במסרונים.
עלינו לזכור כי כל שיח בינינו עלול להתפרש על ידי אחרים כמחייב אותנו, ועל כן עלינו להיזהר במילותינו, להמנע מלשלוח מסרים כלליים, ומלכלול אייקונים של סנאים (???!!!) במו"מ לשכירות..
הסמיילי נשלח מתוך כוונה לשלוח חיוך אמיתי לכל הקוראים.
