סטאטוס פוגעני כלשון הרע

בית משפט לענייני משפחה פסק לאחרונה בתביעה של בני זוג נגד הורי ואחי האישה פיצויים בסך 40,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע על גבי דפי הפייסבוק. המדובר הוא במשפחה אשר מצויה בסכסוך ארוך שנים בין בני הזוג למשפחתה של האישה. מערכת היחסים התערערה עת העלו בנותיהן של בני הזוג טענות על התעללות פיזית ומילולית של הוריהן בן, והגישו בעצת סביהם תלונה במשטרה. בתוך כך, לטענת ההורים, החלו אחיי האם במסע הסתה כנגד האב בשיחות עם הבנות ובהתכתבויות ברשת הפייסבוק. ההורים הגישו בקשה לצו מניעה כנגד אחיי האם בטענה שהם מסיתים את הבנות כנגדם ומוציאים את דיבתם רעה באמצעות ההתכתבות עם הבנות ברשת הפייסבוק, ביהמ"ש החליט לקבל את צו המניעה ואסר על אחיי האם "לדבר סרה במבקשים ולערב את הקטינה בתחושותיהם כלפי ההורים".

תביעת לשון הרע
אחיי האם, על פי הנטען הכפישו את בני הזוג מעל לדפי הרשת החברתית בסדרה של סטאטוסים פוגעניים ברשת הפייסבוק. בין היתר כינו האחים את האם "מטומטמת" ו"מפגרת" ושטחו שורה ארוכה של ביטויים פוגעניים כלפי האב אשר אינם ראויים לאזכור בנייר זה. בני הזוג, יחד עם ביתם הקטנה שבינתיים ביטלה את תלונתה במשטרה, הגישו תביעה לביהמ"ש נגד האחים והורי האם על סך של מיליון שקלים בגין פגיעה בשמם הטוב והוצאת דיבה, אשר בגינם נאלצו לשלם סכומים לא מבוטלים לטיפול פסיכולוגי לבנותיהם ולעזוב את ביתם, בגין הסתה של בנותיהם כנגדם ובגין פגיעה באפשרותו של האב להתמודד לתפקידים ציבוריים. מנגד הגישה משפחת האם תביעה שכנגד על סך של 150,000 ₪ בגין הסתה ולשון הרע של האב כנגדם.
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 מגדיר לשון הרע כ-" דבר שפרסומו עלול- 1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; 2…. 3.."
הפסיקה הוסיפה על פרשנות זו וקבעה כי בבחינת פרסום המהווה לשון הרע יש להשתמש במבחן אובייקטיבי הבוחן כיצד החברה עלולה לקבל את הדברים שבפרסום, ולא כיצד הנפגע הסובייקטיבי מקבלם. לכן בבחינת הפרסום בפייסבוק קבע בית המשפט כי אכן מדובר בפרסום לשון הרע שכן מדובר בפרסום העלול לשים את ההורים לבוז ולעג ולעשותם מטרה לשנאה. באשר לטענות ההורים בקשר לנזקים הנוספים שנגרמו להם, קבע בית המשפט כי הם לא הוכיחו את טענתם ולא הביאו כל אסמכתא המעידה עליה ולכן דינה להידחות.

הגנות חוק איסור לשון הרע
אחיי האם טענו להגנות מכוח חוק איסור לשון הרע ומכוח פקודת הנזיקין. סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה לנתבע במקרה בו דבריו היו אמת – האחים טענו להגנה זו אולם בית המשפט דחה את טענתם וקבע שלא הוכיחו טענה זו, דבר שהיה קשה מאוד להוכיח לאור ההתבטאויות הקשות בהן נקטו. הגנה נוספת מכוח דיני לשון הרע היא כי השימוש היה בקללות וגידופים שאינם עולים לכדי לשון הרע – גם טענה זו נדחתה על הסף על ידי ביהמ"ש בקובעו כי לא מדובר בגידופים קלים שנאמרו ב"עידנא דרתיחא" אלא בדברים חמורים שנכתבו במספר הזדמנויות שונות. סעיף 15 לחוק מעניק הגנה לנתבע במקרה שמדובר במקום בו אמר את הדברים בתום לב ועומדת לו "חובה מוסרית וחברתית לעשות אותו פרסום" – גם בעניין זה קבע ביהמ"ש כי האחים לא מקיימים את הנדרש להשתמש בהגנה זו. הגנה אחרונה לה טענו הנתבעים היתה הגנה מכוח סעיף 4 לפקודת הנזיקין התשכ"ח-1968 המעניקה הגנה במקום בו מדובר "במעשה של מה בכך" ואדם בעל מזג רגיל לא היה מתלונן על כך, ומכוח סעיף 5 לפקודת הנזיקין המעניק הגנה במקום בו התובע ידע שהוא מסתכן מרצון. האחים טענו כי בכך שהתעלל בחסרי ישע סיכן האב את עצמו מרצון ולכן אינו יכול לבוא בטענות אליהם, ביהמ"ש דחה את טענותיהם וקבע כי אין מדובר בהסתכנות מרצון.

פיצוי ללא הוכחת נזק
סעיף 7 א לחוק איסור לשון הרע קובע פיצויים ללא הוכחת נזק בגובה של עד 50,000 ₪ וכפל פיצוי מקום בו הוכח כי הפרסום נעשה במטרה לפגוע. ביהמ"ש ציין כי יש להתייחס לשתי נקודות מרכזיות בפסיקת הפיצוי. ראשית, כאשר מדובר בסכסוך בתוך המשפחה יטה ביהמ"ש לנהוג במשנה זהירות על מנת שלא ללבות את הסכסוך. שנית, קובע ביהמ"ש כי על הפיצוי להיקבע תוך בחינת יחסי הגומלין בין היקף תפוצת הפרסום לגובה הפיצוי וככל שהתפוצה קטנה יותר כך הנזק קטן יותר ועל שיעור הפיצוי להיקבע בהתאם. מאחר והוכח כי הפרסום הגיע רק ל-11 משתמשים אשר רובם, למעט שניים, הם בני משפחה המעורים ממילא בנושא, מצא בית המשפט לפסוק פיצויים נמוכים יחסית. יחד עם זאת, עשה בית המשפט שימוש מיוחד בחוק: סעיף 19 לחוק המאפשר לבית המשפט להקל עם נתבע במקום בו הוא מביע את התנצלותו על הפרסום. בשל סירובם של האחים להתנצל ולהוריד את הפרסומים הפוגעניים, קבע בית המשפט כי במקרה זה ניתן לעשות שימוש הפוך בתכלית והסעיף וניתן להחמיר עם הנתבע. בסופו של יום פסק ביהמ"ש פיצויים לטובת בני הזוג בגובה 40,000 ₪ בגין ארבעה פרסומים שונים ודחה את התביעה שכנגד.

סיכום
המקרה המדובר מתאר מצב סבוך אשר יכול לעורר רגשות הזדהות עם אחיי האם, אולם חשוב לזכור כי גם כאשר פעולותינו מכוונות למטרה טובה הדרך חשובה לא פחות מאותה המטרה. המשפט מעמיד לרשותנו כלים משפטיים יעילים לפתרון סכסוכים ולהגנה על זכויות "חסרי ישע" ויש להשתמש בהם. הנקודה החשובה בפס"ד זה היא העובדה כי גם התבטאויות בדפי הפייסבוק המגיעות לקהל יעד מצומצם עלולות לעלות לכדי פרסום לשון הרע ועלינו לשקול מילותינו ומעשינו בטרם אנו כותבים סטאטוס ביקורתי כזה או אחר.

השארת תגובה