לקוחות רבים נתקלים בשלב הקמת מיזם, בשלב הקמת חברה, ואפילו בשלבים מאוחרים יותר, בשאלה מה מנגנון ההצבעה הרצוי במסגרת דירקטוריון ואסיפת בעלי מניות של החברה. מנגנון זה הוא בעצם הקביעה הסופית לגבי השליטה בהתנהלות החברה אך לעיתים הוא אוצר בחובו השלכות נוספות של הצדדים כמו אמון בין בעלי המניות, שוויון בין דירקטורים וכיו"ב. לאחרונה דן ביהמ"ש המחוזי בת"א בפרשנותו של תקנון חברת הגרעין בע"מ ובשאלה האם זכות ההצבעה בחברה מוגדרת כקול אחד לכל בעל מניה בלי קשר לכמות המניות שבהן הוא מחזיק, או לקול אחד לכל מניה ומניה.
קול אחד לכל מניה או לכל בעל מניות?
חברת הגרעין היתה בבעלות של שני בעלי מניות: כהן המחזיק ב-70% ממניותיה וגרטלר המחזיקה ב-30% הנותרים. עם הקמתה אימצה החברה את התקנון לדוגמא שהיה מצורף באותם הימים לפקודת החברות 1929 אך תוך עריכת שינויים מוסכמים בין הצדדים. לאורך השנים התנהלות החברה הייתה ללא תקלות וללא סכסוכים משפטיים כשהיא התנהלה בהסכמה הדדית של הצדדים. כאשר כהן רצה להוסיף לחברה דירקטורים בשמו התעוררה מחלוקת באשר לדרך קבלת ההחלטה ואופן ההצבעה באסיפת בעלי המניות של החברה.
התגלגלות המצב המשפטי
תקנה 59 של התקנון לדוגמא בפקודת החברות משנת 1929 קבעה הבחנה בין הצבעה חשאית, שבה כל מניה מעניקה למחזיק בה זכות הצבעה, לבין הצבעה בהרמת ידיים, בה לכל בעל מניות הנוכח בגופו תהיה זכות דעה אחת בלבד ללא קשר לכמות המניות שבהחזקתו – זה היה המנגנון המקובל בחברות רבות באותם ימים. יצויין כי ההסדר האמור היה נהוג גם על פי פקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ד – 1983 אך הוא נזנח בעת חקיקת חוק החברות התשנ"ט – 1999 שם נקבע כי אם החברה לא קבעה אחרת בתקנון שלה אז לכל מניה יהיה קול אחד מבלי להתייחס לאופן ההצבעה, חשאית או גלויה.
הבעיה הפרשנית שעלתה במקרה זה נבעה מהעובדה שתקנה זו אומצה על ידי החברה רק בחלקה תוך קביעה כי בהצבעה חשאית כל מניה ומניה תזכה את בעליה בקול אחד אך לא נמצא בתקנון החברה כל התייחסות להצבעה גלויה.
קביעת ביהמ"ש במקרה הנדון כאמור, חברת הגרעין, באימוץ התקנון לדוגמא, השמיטה את הרישא לסעיף שאמר שכאשר ההצבעה גלויה לכל נוכח יהיה קול אחד. לפיכך קבע ביהמ"ש כי הפעולה האקטיבית של השמטת הרישא של הסעיף העוסק בהצבעה גלויה מעיד על הסדר שלילי בכל הנוגע אליו, קרי שהחברה ויתרה על החלק המושמט והיתה מעוניינת כי גם בהצבעה בהרמת ידיים תהינה זכויות לכל מניה בחברה.
פסק הדין בעניין זה אינו מפתיע או ייחודי ברמת דיני החברות או הפרשנות המשפטית המופיעה בו אך הוא מפתיע נוכח העובדה כי משנת 1962 ועד היום – כמעט 40 שנה פעלה החברה ללא בעיות ולפתע לאחר זמן כה רב ולאחר התחלפות הדין החל פעמיים, נזקקו הצדדים להידרש לפרשנות של תקנון החברה. אנו ממליצים לכל מי שהנו בעל מניות או נושא משרה אחר בחברה לשים לב למסמכי ההתאגדות של החברה וניסוחם שכן אלו לעיתים עשויים להיות קריטיים להתנהלותה.
