בהפגנות הגדולות שנערכו במוצ"ש האחרון ברחבי הארץ התבשרנו באמצעי התקשורת על השתתפות של מעל 200,000 מפגינים באזור תל אביב. הערכה מספרית זו ניתנה על ידי חברה המנתחת את מספר האנשים במקום גיאוגרפי מסוים על פי מידע שקיבלה מרשתות סלולר כתוצאה מאיתור מכשירי הטלפון הסלולרים ומכשירי הג'י פי אס המצויים באותו אזור. כיום לאור ריבוי המכשירים הסלולרים בכלל והמכשירים החכמים בפרט קל מתמיד לבצע איכון של מכשירים כאלו אך נשאלת השאלה האם אנו מעוניינים שמידע אודותינו ואודות מיקומינו יימסר בקלות שכזו לכל גורם המעוניין בכך?
איכון סלולרי והגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות התשמ"א- 1981, הוא החוק המרכזי האמון על הגנה על פרטיותו של אדם מפני פרסום או שימוש על ידי אחרים של מידע אישי אודותיו. החוק קובע כי פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, עברו המיני, מצב בריאותו וכיו"ב פרטים אישיים, הוא מידע שאסור לפרסמו ללא רשות של אותו אדם, עוד קובע החוק כי התחקות ובילוש אחרי אדם העלולים להטרידו אף הם אסורים. עוד קובע החוק כי מי שמחזיק בידיו פרטים אודות אדם אחר, במאגר מידע, כמו חברות הסלולר אודותינו, אינו רשאי לעשות שימוש בפרטי מידע אלה אלא לשם המטרה לשמה הם התקבלו, למעט אם קיבל את אישורינו לכך. לכן אותות התקשורת המתקבלים במערכת של חברת הסלולר מאיפה אנחנו וכמה זמן שוחחנו, נועדו רק לשם קיום טכני של השיחה וחישוב הסכומים לחיוב בסוף החודש.
עקב ההתפתחות הטכנולוגית האדירה בשנים האחרונות, ובשל היכלות לעשות שימוש באפשרויות טכנולוגיות אלו על ידי רשויות החוק, בעיקר המשטרה, לצרכי חקירת פשעים, נוצר הצורך להסתמך על מידע זה למטרות אחרות, ולשם כך חוקק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) התשס"ח – 2007 הקובע כי איתור מיקומו של אדם על ידי האות הסלולרי שברשותו הינו תהליך המחייב פנייה של קצין משטרה לבית המשפט לצורך קבלת צו לגילוי פרטים אודות משתמש קצה של חברת טלפון זו או אחרת, מיקומו, זמני מסרי תקשורת שהעביר או קיבל וכיו"ב, ורק על פי צו כזה מבית המשפט רשאית חברת הסלולר למסור את הפרטים. בית המשפט ייתן צו כזה רק בכל הנוגע לחקירת עבירות, להצלת חיי אדם, לגילוי עבריינים או רכוש, ורק אם הפגיעה בפרטיות המשמש אודותיו מתגלה המידע, אינה פגיעה גדולה מן הנדרש.
שירותים מבוססי מיקום
אנו עדים כיום לשוק גדל והולך של שירותים מבוססי מיקום – כל תכנות הג'י פי אס למיניהן, המחייבות לדעת את מקום הימצאך בכל עת על מנת לסייע לך בניווט דרכך בכבישים, הן תכנות אשר מחייבות את הסכמתך לאיתור סלולרי של מיקומך והסכמה זו לרוב מובנית בשלבי ההרשמה לשירות. קיימות גם מערכות המותקנות בציי רכב של חברות גדולות, לרוב ברכבי השירות והאספקה, המבצעות איכון שוטף של מיקום רכבי החברה בכל עת, על מנת שהחברה תוכל לעקוב אחרי פעילות עובדיה ומתן שירות יעיל יותר ללקוחות. בתקופה האחרונה החלו שירותים לאזרח מבוססי מיקום, כמו חברות אינטרנט המאפשרות לך לאתר את השירותים השונים המצויים באזור בו אתה נמצא ברגע נתון, את אנטנות הסלולר שסביבך, את שירותי התחבורה הקרובים אליך וכיו"ב, וכן, קיימים שירותי פרסומת המשודרים למכשיר הסלולרי שלך כל אימת שאתה נמצא ליד אחת מחנויות המפרסם, שידורים שנועדו למשוך אותך באמצעות מבצעים שונים, להיכנס לחנות המצויה רק מעבר לפינה.
שירותים ואפליקציות אלו לרוב יבקשו את הסכמתנו המפורשת מראש לשימוש במיקומנו לצורך הפעלתם שכן שימוש במידע אודות מיקומנו ללא הסכמה מפורשת שלנו ושלא על פי המטרה שלשמה נמסר מידע זה, היא אסורה.
הגנת הפרטיות-מטרתה
הזכות לפרטיות היא זכות יסוד במשטר הדמוקרטי ואף זכתה למעמד חוקתי במדינת ישראל, היא ציר מרכזי המגדיר את יחסי הפרט אל מול החברה והשלטון במשטר דמוקרטי. הזכות לפרטיות מגלמת את אינטרס האזרח שלא להיות מוטרד בחייו האישיים על ידי אחרים ומאפשרת לאזרח שליטה על ענייניו האישיים, המידע המפורסם אודותיו, המידע המוחזק אודותיו על ידי גורמים שונים, והשימוש שנעשה בו על ידם או על ידי אחרים. עם התקדמות הטכנולוגיה והתפתחות השיתוף החברתי הולכת ונעשית ההגנה על הפרטיות משימה קשה יותר ויותר. היום לא די בכובע רחב שוליים ומשקפי שמש גדולים כדי שלא ידעו מי אנחנו ואיפה היינו, ולא די בסגירת הדלת של חדרנו כדי לשמור על חשאיות. הסלולר, האינטרנט, מועדוני לקוחות, גוגל, פייסבוק, וכל האחרים יכולים להתחקות אחרי מיקומינו, מעשינו, הרגלי הקריאה/ צריכה/ נופש שלנו, על הדברים שאנו אוהבים (like) על הדברים שחיפשנו באינטרנט, האתרים בהם שהינו זמן קצר ואלו בהם שהינו זמן ארוך יותר. זאת הם עושים לרוב בשל הסכמתנו בתקנון של האתר, בעוגיות(cookies) אשר לא נחסמו, ובהגדרות הפרטיות שלנו בפייסבוק ששכחנו לסייג. כל זה הוא מידע שלא בטוח שאנו מעוניינים לחשוף ובוודאי שבוודאי שזהו מידע שבקצה השני הוא בעל ערך כלכלי או אחר למישהו. עלינו להיות ערניים לנושא ולתת את הדעת לכך בבואנו למסור מידע אודותינו לגורמים שונים. הדין אמנם מגן עלינו מפני שימוש שלא כדין במידע שלא למטרות שלשמן נמסר, אך עלינו לזכור שרוב המידע נמסר על ידינו מרצוננו החופשי או בהיסח הדעת.
