היום כולם ברשת. לכל אחד מאתנו כמעט יש נוכחות על גבי דפי האינטרנט. מתגובית (טוקבק) באתר כלשהו, דרך כרטיסי חבר המפרסמים פרטים אודותינו ברשתות חברתיות, ועד בעלות והפעלה של אתר אינטרנט. אומנם, הרשת היא מדיום שונה מהעולם המציאותי בו אנו חיים, אך מבחינה משפטית היא מעלה שאלות רבות אשר יש לתת עליהן את הדעת על מנת להתנהל נכון. להלן נסקור בקצרה את המרחב המשפטי החל על הגולש ברשת.
גלישה של אדם באתרי האינטרנט השונים כפופה משפטית למערכת המשפט החלה באותו אזור בו מתנהלת פעילותו – לרוב המדינה ממנה גלש – וכך למשל, גם על גבי רשת האינטרנט יהיה אותו גולש מנוע מלבצע עבירות פליליות על פי הדין החל, למשל דיני העונשין הישראליים, לבצע עבירות מחשב כמו פריצה למחשבים,להוציא דיבתם של אחרים, או להמר.
בנוסף כפוף אותו גולש למערכת היחסים החוזית אשר נכרתת בינו ובין אתר האינטרנט. רבים ישאלו, כיצד חל עליהם חוזה עליהם מעולם לא חתמו? ובכן, בכל אתר אינטרנט המכבד את עצמו, קיים מסמך הקרוי "תנאי שימוש" או "תקנון האתר", ניתן למצוא אותו לרוב בתחתית העמוד, אשר הינו חוזה בין מנהל האתר או בעליו, ובין הגולש המגדיר את טווח חובותיו של בעל האתר כלפי הגולש. במסמך זה לרוב קבוע כי עצם הגלישה באתר מהווה הסכמה לתנאיו והיא מחליפה את החתימה הסטנדרטית על חוזה בעולם המוחשי. המלצתנו לקוראינו היא לגשת מדי פעם אל אותו התקנון (אשר עשוי להשתנות מעת לעת) ולקרוא את תנאיו על מנת לדעת את חובותיהם וזכויותיהם בעת הגלישה.
באתרים בהם נמסר מידע לגולש, בין אם מדובר באתר תדמיתי של חברה או באתר המנהל פורום בו עונה בעל מקצוע לשאלות גולשים, קובע האתר את מידת דיוקו של המידע ואחריותו של בעל האתר לטיבו ולנכונותו של המידע, על מנת להגן על אותו אתר מפני הסתמכות הקוראים על המידע הנמסר בו, והנזקים כתוצאה מהסתמכות זו.
כאשר מדובר באתר המספק תוכנות או קניין רוחני אחר להורדה, כמו למשל אתרי סרטים ומוסיקה, קובע האתר את מידת אחריותו של בעל האתר לאותו התוכן, את המותר והאסור לגולש לעשות בתוכן האמור, את תנאי ההתקשרות בקשר עם אותו התוכן, את התמורה בגינו וכיו"ב. במידה ומדובר בתוכן אשר הגולש בעצמו מעלה על גבי הרשת, כולל התקנון את הצהרותיו של הגולש לגבי טיבו של התוכן, לגבי בעלותו בתוכן או היותו בעל הזכות להעלותו על גבי הרשת ותנאים נוספים אשר נועדו להגן על בעלי האתר במידה והתוכן האמור מפר חוקים כלשהם בעת העלתו לרשת על ידי הגולש. תקנון אתר יו-טיוב הוא דוגמא טובה לתניות על העדר אחריות האתר לתוכן המועלה על ידי הגולשים. במידה ואתם מעלים תוכן על גבי רשת האינטרנט, ואפילו זו יצירה של חבר או תמונה תמימה של מכר, אנא קראו ביתר תשומת לב את התקנון על מנת שלא תגלו מאוחר יותר שהפרתם את זכותו של אותו מצולם לפרטיות או את זכויות היוצרים של יוצר היצירה.
באתרים מסוג שירותי ענן – אתרים בהם מאחסן הגולש מידע אישי שלו, על גבי הרשת, ויש לו גישה אל אותו המידע רק בעת הגלישה לאתר, כמו למשל אתרי דואר אלקטרוני, אחסון קבצים או רשתות חברתיות, יש לבחון ביתר שאת את תנאי התקנון לגבי מידת אבטחת המידע אליה מחויב האתר, מחויבות האתר במקרה של תקלות טכניות ואבדן המידע, זמינות המידע לגולשים וכיו"ב. לרובנו זכור המקרה של חברת טי-מובייל האמריקאית אשר אפשרה ללקוחותיה לשמור את כל הפרטים האישיים מהטלפונים הסלולריים שלהם על גבי הרשת, פרטי קשר, תמונות, קבצים ויומנים, והודיעה יום אחד כי כל המידע אבד. אמנם מייקרוסופט הצליחה לאחר זמן קצר לשחזר חלק גדול מן המידע אך אין ספק שהבעייתיות שבעולם שירותי הענן נותרה שאלה בלתי פתורה.
באתרים בהם מתקיים מסחר ממש, בנוסף על מערכת היחסים החוזית בין הצדדים, יכלול התקנון תנאים בנוגע למוצרים עצמם, למדיניות החזרת המוצרים ואחריות צדדים שלישיים למוצרים אלו כמו יצרנים ויבואנים, תנאי השירות בקשר עם אספקת המוצרים ושלל תנאים הנדרשים על פי דיני הגנת הצרכן החלים על האתר.
לעניין התניות אשר נמצאות בתקנון, נציין כי התקנון אינו אלא חוזה אחיד על פי הדין הישראלי שמהותו – חוזה חד צדדי אשר צד אחד הכתיב לצד השני ללא אפשרות למשא ומתן. תניות בחוזה אחיד אשר מקפחות צד אחד לטובת הצד המנסח, חשופות לתקיפה על ידי בית הדין לחוזים אחידים, אשר מוסמך, לשנותן אם ראה כי קיים ניצול של יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים למטרות שאינן הוגנות ושאין מדובר באינטרס לגיטימי של מנסח החוזה. תנאי שימוש של אתרי אינטרנט של בנקים שונו על ידי בית הדין לחוזים אחידים על מנת שיהיו הוגנים יותר. כמובן שמדובר היה בבנקים ישראליים בקשר לפעילות שהתקיימה בארץ, ובנוגע לתניות בתקנונים של אתרים בחו"ל, יחול בדרך כלל דין זר, ועל כן אין וודאות לגבי תוקף התניות האמורות.
מסמך נוסף אשר מגדיר את מערכת החובות והזכויות בין הגולש ובין בעל האתר, בכל הנוגע למידע אישי של הגולש באתר, הוא מדיניות הפרטיות. מסמך זה מסדיר את האופן בו משתמש האתר במידע אישי או טכני אשר הוא מקבל מאת הגולש או ממחשבו, וגלישה באתר מהווה הסכמה של הגולש לשימוש האתר במידע כמפורט במדיניות הפרטיות.
מידע אישי אשר נמסר על ידי הגולש לאתר יכול לכלול את שמו, כתובתו, כתובת הדואר האלקטרוני שלו, פרטים אישיים אודות חייו, משפחתו, מצבו הכלכלי, פרטי כרטיס אשראי וכיו"ב. מידע אישי מסוג זה אינו מידע אשר יש לחייב את הגולש למסור וזהו מידע פרטי שלו. עם זאת, רשאי האתר לדרוש את המידע כתנאי למתן שירות מסוג כלשהו ובידי הגולש הבחירה לקבל את השירות תוך מסירת הפרטים או להימנע מקבלתו. על פי חוק הגנת הפרטיות, מידע אישי כזה הוא מידע אשר על בעל האתר להימנע מלגלות לכל צד שלישי ללא הסכמתו הגולש, שכן גילויו יהווה פגיעה בפרטיותו של הגולש. לפיכך, יש לבחון במדיניות הפרטיות האם מתכוון האתר לעשות שימוש במידע האמור או כל חלק ממנו והאם עצם השימוש באתר מהווה הסכמה להעברת המידע לגורמים נוספים.
מידע נוסף העשוי להיאסף על ידי אתר האינטרנט, הוא מידע אודות השימוש באתר. מידע כזה נאסף על ידי עוגיות (cookies) שהן תוכנות קטנות המושתלות במחשב הגולש על ידי האתר בעת הגלישה בו, והן נועדו לאסוף פרטים אודות המחשב ממנו גולש הגולש. כך, קורה לעיתים שגולש חוזר בשנית לאתר אליו גלש בעבר, והאתר מזהה אותו, ואף "מזכיר" לו את שם המשתמש שלו ואפילו את הסיסמא. באמצעים אלו יכול האתר לעקוב אחרי גולש, אחרי העמודים באתר אליהם הוא פונה, הזמן בו הוא שוהה בכל עמוד באתר, הפרסומות עליהן הוא מקליק מתוך האתר, וכיו"ב. אלו פרטים סטטיסטיים אשר מסייעים בידי האתר למפות את הרגלי הגלישה של לקוחותיהם על מנת להרחיב את פעילותו המקצועית והמסחרית של האתר בעתיד. מידע מסוג זה, במידה והוא נשמר ביחס ללקוח מסוים עם התייחסות אישית לשמו, הוא מידע אישי המהווה כלי חזק מאוד במשחק הקפיטליזם ומאפשר לאתרים לסחור ברשימות של לקוחות אשר מקוטלגים כבעלי עניין בתחום או במוצר מסוים. לעיתים ניתן להסיר את העוגיות באופן עצמאי, אך הדבר עלול למנוע את המשך הגלישה באתר.
האמור לעיל אינו בא למנוע מקוראינו להמשיך את הגלישה והשימוש היומיומי ברשת האינטרנט, דבר שהפך כמעט למחויב המציאות, אלא אך לתת כלים לגלישה נכונה וזהירה אשר עשויה לסייע לנו להימנע מטעויות בעתיד.
