תחולת הוראות חוק אויר נקי על סוכנויות רכב גם בבאנרים באינטרנט

בית המשפט נדרש לאחרונה לשאלה האם הצגת הנתונים לגבי פליטת גזים רעילים ממכוניות, הנדרשת לפי חוק אויר נקי מכוונת רק לציבור הצרכנים המעוניין ברכישת רכב או שמא לציבור הצרכנים הפוטנציאליים באשר הם? שאלה זו עלתה בעניין לאור עתירותיהן של חברת " ש.י.ר." וחברת "מאיר" נגד המשרד להגנת הסביבה לאחר שהוטלו עליהם עיצומים כספיים בגין הפרת הוראות החוק. נטען כי בניגוד להוראת החוק הדורשת לפרסם בפרסומות של כלי רכב את דרגת זיהום האוויר של כלי הרכב, העותרות לא כללו פרט זה בפרסומות שהוצגו באמצעות "באנרים" באתרי אינטרנט שונים, והמידע הנדרש הוצג רק לאחר הקלקה על הבאנר. העותרות טענו שבאנר כאמור הינו כריכה של "גוף הפרסומת" שמטרתה למשוך את עינו של אדם המתעניין ברכישת רכב חדש, ולאחר שיקליק על הבאנר יקבל את כלל המידע הנדרש לפי החוק. בנוסף נטען כי תכלית החוק היא להבטיח את מסירת המידע לרוכשי כלי הרכב ולכן אין חשיבות לחשיפת הנתונים למי שאינו מעוניין ברכישת הרכב, לעומת זאת, מי שהתעניין ברכישת רכב, ולחץ על הבאנר, היה חשוף לכל הנתונים ובכך תכלית החוק הוגשמה.
בית המשפט דחה את טענת העותרות שיש חשיבות לפרסום המידע רק לציבור המתעניינים בכלי הרכב מאחר שבחוק ובדברי ההסבר להצעת החוק לא ניתן למצוא שום תמיכה להבחנות בין רמות שונות של התעניינות ברכישת כלי רכב. בנוסף, תכליתה של הוראת החוק הינה בעניין הנגישות למידע ועידוד שקיפות מרבית. ההבחנות שהעותרות ביקשו לעשות ופערי המידע בין הבאנרים לבין המידע שהופיע בקישור אינו מקדם את הנגישות המידע או את שקיפותו. מאותם טעמים בית המשפט דחה גם את ההבחנה בין "גוף הפרסומת" לבין "כריכת הפרסומת". עיון בהוראת החוק מחדד את החשיבות של פרסום הפרטים גם באמצעי אלקטרוני, כאשר נדרש לפרסם את הפרטים "באחת מפינות המסך, לכל משכה של הפרסומת, בצבע וגודל ברורים לעין". מעבר לכך, הבאנר עונה על הגדרות ה"פרסומת" שבחוק בהיותו "עשיית פרסום תמורת תשלום" או "עשיית פומבי למוצר במטרה מסחרית של שיווק וקידום מכירתו", וכל צרכן סביר יראה בבאנרים משום פרסומת העומדת בפני עצמה.